איראן בנתה מפעל ציד. הבינה המלאכותית היא פס הייצור.
דוח חדש של Anthropic חושף כיצד גורמים איראניים השתמשו ב-AI כדי לאסוף תיקי מעקב על מאות ישראלים ויהודים בתפוצות — הלוגיקה שמאחורי ניסוי הגרעין של אלגאניאן חיה ופועלת, רק ממוכנת.
שנים אני עומדת בבתי משפט וטוענת שהטרור אינו מתחיל בפצצה. הוא מתחיל ברשימה — רשימת מטרות, מורכבת בידיים אנושיות, מזוקקת על פני חודשים, ומועברת כצו מבצעי. מה שדוח המודיעין החדש של Anthropic חושף הוא שאיראן השיקה את החלק הכי עתיר-עבודה של התהליך הזה למכונה.
חברת Anthropic, יצרנית בוט הבינה המלאכותית Claude, אישרה החודש שזיהתה ועצרה שחקן בעל קשרים איראניים שכינתה GTG-30004. המפעילים השתמשו ב-Claude כדי לבנות מערכת אוטומטית לאיסוף מודיעין ממקורות פתוחים — רתמת פרופיל — שלקחה רשימת מטרות קיימת של אישים ממשלתיים ואזרחיים ישראליים, ויהודים בתפוצות, והעשירה אותה במהירות מכונה. מה שדרש בעבר צוותי אנליסטים של המודיעין האיראני במשך חודשים — המערכת הזו עשתה בשעות. מאות אנשים עברו פרופיילינג: זהויות, שיוכים, נקודות תורפה — אורגנו ונמסרו כמוצרי מודיעין מוכנים לשלב הבא.
השלב הבא הוא הדבר שצריך לשמור כל מנהיג קהילה יהודית ער בלילה.
אותו שחקן, אותה קבוצה בעלת הקשרים האיראניים, עבד בו-זמנית על שינוי כלי גנבת-קרדנציאלים בקוד פתוח בשם NanoDump, ובנה צינור הסוואה מותאם-אישית ב-C++ שנועד להסתיר את הנוזקה שלו מאנליסטי אבטחה. מעקב ונשק-סייבר ביד אחת; תיק עליך ביד השנייה. ושחקן איראני שני, שזוהה בדוח כ-GTG-30005, השתמש ב-Claude כדי לאסוף מידע ביון על כוחות הצי האמריקאי ולתכנן מערכת מעקב המונית פנימית שמשלבת זיהוי לוחיות רישוי עם יירוט מכשירים ניידים. זו אינה חקירה חובבנית. זוהי תכנית מודיעין משולבת הפועלת במקביל, מונעת על ידי מוצר של חברה אמריקאית.
חשוב להיות מדויקים לגבי המשמעות של "אוטומטי", כי המילה הזאת נושאת עול כבד. הדוח של Anthropic מתעד כיצד מפעילים איראניים הזינו ל-Claude קבוצות של פוסטים ברשתות חברתיות — במבצע מעקב אחד, למעלה מ-155,000 פוסטים ב-X — והנחו את המערכת לייצר רשומות מובנות המזהות מיקומי המטרות, נתונים דמוגרפיים ונטיות פוליטיות, עם ציוני מהימנות. יחידה מבוססת-קום בנתה תוסף Firefox זדוני — שנקרא "al-Najm al-thāqib" — שאסף בהמוניו זהויות משתמשים מרשתות חברתיות מרכזיות. שתי היחידות הזינו את האיסוף שלהן לאותה מערכת ניהול מקרים ממלכתית-איראנית מרכזית. איראן בנתה מפעל. ה-AI הוא פס הייצור.
השימוש של האיות-ולאים ב-AI לצוד את אויביהם בחו"ל עולה בקנה אחד עם כל מה שידוע לנו על אופן פעולתם. ייצגתי משפחות של יהודים איראניים שנחטפו בניסיונם לברוח מהארץ. הכרתי מקרוב מה נראה כאשר המשטר מחליט שמישהו שייך לרשימה. הוצאתו להורג של חביב אלג'ניאן ב-1979 — שהואשם ב"שחיתות" במשפט בן שעה ועמד מול כיתת יורים — הייתה הכרזת המשטר שכל יהודי באיראן הוא מטרה פוטנציאלית. הפרופיילינג האוטומטי של יהודי התפוצות ב-2026 הוא אותו ההיגיון, מוגדל ומיוצא. השמות משתנים. העיקרון — לא.
Anthropic ראויה לשבח על פרסום ממצאיה ועל חסימת החשבונות הרלוונטיים. החברה ציינה גם כי שיתפה מידע על הפעילות עם רשויות ממשלתיות וגורמים אחרים. אבל הבה נהיה כנים לגבי מה שחסימת חשבון משיגה: היא מעלה את עלות הביצוע בערך בזמן הנדרש ליצירת חשבון חדש. הדוח עצמו מתעד גורמים איראניים החוזרים ל-Claude תוך שעות לאחר שיבוש, או מנתבים דרך VPN וחשבונות מרמה כדי לשחזר גישה. המשטר עיקש. חסימות פלטפורמה הן מהמורה, לא חומה.
התרופה האמיתית, כפי שתמיד עם איראן, עוברת דרך כסף ומשפט. כל יחידה פרא-צבאית ארגון ביטחון פנים איראני שמפעיליהם הריצו את המבצעים האלה — Anthropic זיהתה אותם כקשורים לסוכנויות ביטחוניות-פנימיות ופרא-צבאיות איראניות — היא ישות הניתנת לסנקציות. משרד האוצר האמריקאי והאיחוד האירופי צריכים לפעול עכשיו כדי לייעד את הצמתים הארגוניים הספציפיים שזוהו בדוח. יש להקפיא חשבונות הגורמים שהנחו מבצעים אלה, ולהטיל סנקציות על רשתות הרכש הרוכשות גישה.
מעבר לסנקציות, עורכי דין אמריקאים צריכים לבדוק האם חוק חסינות הריבון הזרה משנת 1976 וחוק נגד טרור משנת 1990 פותחים נתיב לתביעות אזרחיות בשם הישראלים ויהודי התפוצות שעברו פרופיילינג. פרופיילינג של אנשים כשלב מקדים להתקפה פוטנציאלית אינו מעקב מופשט — זהו שלב הסיור במחזור הפגיעה. כאשר מחזור הפגיעה הוביל בעבר לאלימות, כפי שקרה בפיגוע בבית הקהילה היהודי בבואנוס איירס ב-1994 שהרג 85 איש ופצע למעלה מ-300 — התיאוריה המשפטית כותבת את עצמה.
עוד דרישה אחת שחייבים להציג בבהירות — לחברות ה-AI עצמן. Anthropic עשתה את הדבר הנכון בפרסום דוח זה. אך הענף כולו התייחס לשימוש לרעה לצורכי ביטחון לאומי כבעיית ניהול תכנים — עניין של פרומפטים טובים יותר וחסימות מהירות יותר. זה לא כך. זוהי בעיית ציות לסנקציות, בעיית "הכר את הלקוח שלך", שאלה אם חברה המוכרת גישה לאמצעי מודיעין רב-עוצמה נושאת באותן חובות שנושא בנק המוכר גישה למערכת הפיננסית.
איראן כבר ענתה על השאלה הזו עבורנו. היא התייחסה ל-Claude כתשתית. ואנחנו חייבים לנהל אותה בהתאם.